14 Dec
14Dec

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875 למניינם) היה רבה של למברג ואב בית הדין של לבוב והגליל, בעל מחבר הספר (שאלות ותשובות, שו"ת) "שואל ומשיב" מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות גליציה במאה ה-19, ומגדולי המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

גיסו הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (המכונה אטינגר, ה'תקס"ד, 1804- ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863 למניינם) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה וביניהם ספר השו"ת "מאמר מרדכי" ושימש "נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
שניהם היו ניניו של ראשון אוסרי הפאה המהר"י קצנלנבוגן שאת כתביו הביא נכדו ה"באר שבע" בסיפרו כפי שהבאנו בעבר.

הם חיברו יחדיו ספר הקרוי "מגן גיבורים" (על ה"שולחן ערוך" חלק "אורח חיים"), שם הם דחו ביד רמה את כל הראיות שהביא ה"באר שבע" בשם מהר"י קצנלנבוגן, וכתבו שצדקו דברי ה"מגן אברהם" שהתיר פאה נכרית וכתב שדברי ה"באר שבע" הם "דברים דחויים".

ולהלן ציטוטים נבחרים מדברי קודשם בספרם "מגן גיבורים" בחלק 'שלטי הגיבורים' סעיף ג':

"וכל שכן שיער נכריות. כתב ה'מגן אברהם', וכן כתב ב'שלטי הגיבורים' דמותר לכתחילה כדאיתא במשנה (שמותר לכתחילה כמובא במשנה ב-) פרק ו' דשבת (של מסכת שבת), דיוצאה אשה (שיוצאת- חובשת- אשה) בחוטי שיער וכו', דלא כבאר שבע (שלא כדעת ה'באר שבע') שחולק עליו בספרו בדברי דיחוי, והנה סָתָּם הדברים ולא ביאר, ולא ידענו על מה חרה אפו בו, ועל כן נרחיב הדיבור בזה (ה'באר שבע' לא הסביר את דבריו ולא הבנו על מה הוא "כועס" ביציאתו חוצץ נגד פסק ההלכה של ה'שלטי הגיבורים' שהתיר פאה, ומשום מה סובר לאוסרה דווקא, ובטעמים דחויים)."

"..ואם כן על כרחך מוכח דיש (אתה חייב לומר שישנו-) חילוק בין פאה נכריות לשערה, דאף דשערה אסור (שאף ששערה עצמו אסור), מכל מקום בפיאה נכריות מותר לגמרי, והוא הדין ברשות הרבים גם כן יש חילוק ביניהם (יש הבדל הלכתי גורף בין שיערה האמיתי לפאה נכרית ומותר ללא ספק לצאת עימה לרשות הרבים)."

"..ולפי זה ממילא אי אפשר לומר בזה דנגזור משום מראית העין (אי אפשר לומר שנגזור לאסור פאה משום מראית עין), כיון דבגוף שערה (בגוף שיערה- השיער האמיתי שלה) אין בו אפילו איסור גמור כי אם מדת יהודית בלבד שנהגו בעצמן (לשיטתם אפילו השיער האמיתי של האישה הוא אינו איסור גמור אלא רק מנהג נשות ישראל לכסותו ולכן מי שלא מכסה "רק" עוברת על הלכה של 'דת יהודית' ותו לא) ובכהאי גוונא (באופן כזה שזה אפילו לא איסור תורה) אין חשש כלל (ואין מקום לאסור משום 'מראית עין' רק בגלל החשש שמישהי תטעה לחשוב שזה שיערה האמיתי והיא הולכת בגילוי ראש ועוברת על מנהג של 'דת יהודית' שהרי כפי שאמרנו לעיל- גם אם מישהי כן תטעה ותוריד כיסוי חלילה, זה עדיין לא איסור תורה ואין לגזור משום 'מראית עין' על איסור שלא מהתורה בכלל)."

"וגם גוף דבריו לחוש בפיאה נכריות משום מראית העין, לפי עניות דעתנו ברבים שנהגו כן לא שייך מראית העין, דלא חשידי (במקום שרבים נהגו לחבוש פאה אין טעם לאסור בגלל חשש מראית עין כי לא יחשדו בהן שהולכת בגילוי מאחר וזה ידוע ונפוץ)..."

"..וכל שכן בזה דכל (ובוודאי בפאה שכל) הנשים נהגו כן, האיך אפשר דכולהו (איך יעלה מישהו על דעתו שכולן) יעברו על דת משה ויהודית (-איסורים הלכתיים) על כל פנים, ומכל שכן למאן דסובר דהוא דאורייתא, ועל כן ישפטו הכל שהוא פיאה נכריות (כלומר אף אדם נורמלי לא יחשוד בכל כך הרבה נשים החובשות פאה בסביבתו שעוברות על איסור, ובוודאי מי שסובר שגילוי שער לאישה זה איסור מן התורה לא יחשוב שכל הנשים הנשואות הדתיות שבעירו עוברות על איסור חמור מהתורה ויבין שזו פאה).."

"..ומה שהביא (ה'באר שבע' את ה-) מהר"י קצינלנבוגן.. לא זכינו להבין כוונתו, והמעיין שם (הכוונה לסוגיה במסכת סנהדרין דף קיב') ובערכין (מסכת בגמרא) דף ז' יראה הראיה מבואר להיפך, ורש"י פירש שם בהדיא (במפורש) בערכין.. "ובפיאה נכריות".. דרגילות (שרגילות) היו הנשים כששערן מועט לקשור שערות חברותיהן בשערן.."

"..אבל בזה לא פליג דמותר (בעניין חבישת הפאה אין חולק שמותר) לצאת בפיאה נכריות וכך היה מנהגם."

"ומה שכתב ה'באר שבע' ראיה.. לפי עניות דעתנו אין ראיה.. ועל כן יפה כתב ה'מגן אברהם' שאין דברי הבאר שבע מחוורין (לבנים- ברורים) .. וגם זקנינו (כוונתם למהר"י קצנלנבוגן ראש האוסרים) שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו היתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא וכל כוונתם היה לדמות לעכו"ם (בזמנו ומקומו של האוסר, נשים חבשו פאה רק כדי להיות דומות לנשות עובדי הכוכבים והמזלות כלומר לגויים) ועל כן ליבהו ליבתה רוח טהרה לעורר מדנים על זה (וזו הסיבה שאסר בזמנו ועורר וויכוחים ומחלוקות על כך!)."

עוד מדבריהם בהמשך ספרם, חלק 'אלף המגן' סעיף ח':

"..ובאמת שראיותיו אינן מכריעות כמו שכתבנו בשלטי הגיבורים (החלק הקודם שהבאנו לעיל מספרם), אבל האמת כי זקנינו בקעה מצא וגדר בה גדר (כלומר סבא שלנו ראה זאת כפירצה מסיבות ספציפיות וזמניות אך בהיעדר הסיבות נעדר כליל גם האיסור שאסר בזמנו)."

שלכם ב'אש בעיניים',

יו"ר תנועת "מעשה נינים- סימן לאיתנים",
יפתח יעקב הכהן לוזיה בן למורי ורבי אבי יאיר הכהן, נכד לרבי יעקב הכהן ורבי אברהם הלוי (מינס), נין לרבי מרדכי הכהן וצאצא טהור גזע של אהרון הכהן

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות