מושגים חדשים לבקרים מפתיעים אותי כל פעם מחדש והפעם ננתח את המוח היצירתי שהמציא את המושג הדמיוני: "פאת קש..."
ובכן, טוענים הכובעיסטים והמטפחיסטים היקרים בשגגתם שלא באשמתם - "הלא הפאות של פעם היו פאות קש! ולא כמו הפאות של היום שנראות ממש כמו שיער אמיתי!.." טענה הנשמעת הגיונית בהתחלה, אך מעידה על חוסר ידע תורני פשוט, בסוף...
ובכן, כל ילד שלמד מסכת שבת דף סד' עמוד ב' יודע את פירושו של רש"י על המשנה שם: "פאה נכרית: קליעת שער תלושה וצוברתה על שערה עם קליעתה כדי שתראה בעלת שיער." עד כאן דברי רש"י הקדוש.
ולמסקנה, א. מבחינה תורנית: מפורש ברש"י שהן חבשו לראשן שיער טבעי לחלוטין והן חבשו אותו כדי להיראות בעלות שיער! משמע שהוא אכן היה נראה כשיער אמיתי!
ב. מבחינה רעיונית - הגיונית: האם היתה/ ישנה/ תהיה אישה אחת שתסכים לקום בבוקר, לשתות קפה, לחבוש פאת קש לראשה ולצאת כך החוצה?!?.. האם הנשים בזמן המשנה היו כל כך מוזנחות וטיפשות שהן הורידו את המטפחת והרדיד שלראשן (מכל מיני סיבות, בעיקר בגלל המראה המיושן...) וחבשו במקומו פאת קש?!?.. אני מוכן לחזור בי מכל דבריי אם אפגוש באישה כזו. שתהיה בריאה בנפשה כמובן! נקודה למחשבה...
שלכם, יפתח לוזיה