הגאון הספרדי רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליא, מאנקונה שבאיטליה זצ"ל, מחבר הספרים "אביר יעקב", "מתת אלקים" ו"נזיר שמשון", כותב בספרו "שבת של מי" על מסכת שבת (דף סד' עמוד ב', בדיבור המתחיל - "מתני". נדפס בליוורנו בשנת ה'תקס"ז) את הדברים הנפלאים הללו (ביאור עבדכם הנאמן בסוגריים):
"יוצאת אשה בחוטי שיער בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה. פירש רש"י בין משלה תלושים, ע"כ (עד כאן פירוש רש"י על לשון המשנה, ממנה כבר הספקנו לטעום בעבר). איכא למידק (-יש לנו לדייק ולהבין) מאי אתא לאשמועינן (-מה בא רש"י להשמיע וללמדנו?), פשיטא דתלושין הן (-הרי פשוט לנו שהשערות המדוברות במשנה הן תלושות ולא מחוברות), דאי מחוברות מהיכא תיתי דלא תצא (שאם הן מחוברות אזי מהיכן הביאה ופסקה המשנה שלא תצא איתן בשבת?!.. מה הבעיה לצאת עם השערות האמיתיות בשבת?! הרי ברור שזה מותר ולא נחשב טלטול!). ויש לומר דאתא לאורויי לן דמתני' מיירי באשה נשואה דאסורה לצאת בשערותיה מחוברות (-וכוונת רש"י היא לבוא ולהורות לנו שהמשנה מדברת על אישה נשואה דווקא שאסורה לצאת [גם בשבת- לא מדין טלטול- וגם בכלל] עם שיערה האמיתי כשהוא גלוי), דשיער (-שהרי שיער) באשה ערוה, ולא התירו אלא כשהן תלושות, וכמש"כ הרב שלטי הגיבורים, והביאו הרב אליה רבה בסי' (בסימן) ש"ג ושאר אחרונים".
כלומר פשוט לו כשמש בצהריים, ובפרט לאחר הדיוק מלשון רש"י, שביקש להדגיש בפירושו את היתר הפאה, ששערות תלושות (פאה נכרית) אינן ערווה ומותר לאישה נשואה לחובשן לראשה כפי שפסקו 'שלטי הגיבורים' וסיעתו.
שלכם, הצעיר בחתניו של ר' מרדכי היצחקי שליט"א - צאצא של רש"י הקדוש בן אחר בן,
יפתח לוזיה