תלמיד 'שאגת אריה' - מי לא יירא?!...

רבי אהרן וירמש היה רב ואב בית דין בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה" ומחבר הספר "מאורי אור".

בספרו הנ"ל בחלק 'באר שבע' למסכת שבת בדף פז', עמוד א': "אכן בדרכי משה סימן ש"ג התיר בפשיטות, אפילו לנשואה, להסיר שערותיה ולעשות פאה נכרית, עיין שם. ונראה להמליץ שעל כל פנים חיבור בגד כדידן (כשלנו) הוא מלבוש גמור גם לאנשים רגילים בכך, ופשיטא דליכא (ופשוט שאין) חשש".

אבל זה עוד כלום לעומת מה שהוא כותב בספרו הנ''ל בחלק 'קן טהור' למסכת נדרים דף קצד', עמוד א', שם הוא דוחה ביד רמ"א את דברי ה'באר שבע' שאסר פאה: "ולדברינו ב'באר שבע', לכולי עלמא (לכל העולם, לכל הדעות) שרי (מותר) בחיבור בגד הנראה בחוץ ולא גרע ממלבוש, ואף שהגאון (ה'באר שבע'. י"ל) חשבו לדוחק (דחק ואסר פאה), אך שפיר קאמינא התם (אך אני אומר שם שזה טוב ויפה) שהכל משתעי (מדבר שם) בצבור שיער ולא בחבור רצועה בבגד כהני דידן (כאלו הפאות שלנו) אם כן אזדו (הלכו ופגו) כל תלונותיו (של ה'באר שבע'). וגם החוש מכחיש (את דברי האוסר, שהרי -) שער אינו הרהור כגלוי שוק וקול זמר ולא לא אסרו לקרות (קריאת שמע. י"ל) כנגד פנים יפות, אלא על כרחך שיער (נשואה נאסר) מטעם כמוס שליטת הקליפה ואינו תמהון (אלא) דווקא ב(שיער) מחובר (לשורשי ראש האשה) וכמו בשיער אשה מונח לפניו אינו כלום וכמה דברים שלא נגלו טעמם... (כאן מביא דוגמאות) אלא טעמם ונימוקם עמם. וה'אליה רבה' ב'אורח חיים' סימן ע"ה שם מהר"ם (מורנו הרב משה) אלשקר מתיר לגלות (שיער) חוץ לצמתן זאת לא מסתברא (לא מסתבר לומר כך).. (כאן מביא ראיות מהגמרא לדבריו) ..ואדרבה ראוי לאסור (שיער היוצא מחוץ לכיסוי. י"ל) אבל פאה נכרית מסתברא להיתר כדין רבינו הרמ"א. ונהנתי שמצאתי הגי"ה שם (כוונתו ל'מגן אברהם'. י"ל) כתב להתיר שדברי הגאון 'באר שבע' הם דברים דחוים".

ולסיכום דבריו חוצבי הלהבות ומרטיטי הלבבות:

א. פאה היא בגד לבוּש לכל דבר ועניין. גם אם אשה רגילה ללכת איתה תדיר, היא עשויה באופן כזה שהיא נחשבת לבוש ולא חלק מהאישה כלל ופשוט לו שאין בה כל חשש חלילה.

ב. מסיבה זו איסור ה'באר שבע' נדחה כליל.

ג. אסור לגלות אפילו מקצת שערות האשה (ברשות הרבים מן הדין ובבית למהדרות..) ואין לסמוך על ההיתר שמביא ה'אליה רבה' בשם מהר"ם אלשקר.

ד. שיער אשה נשואה לא הוגדר בחז"ל כאובייקט מגרה, מושך ומבלבל בדיוק כמו פני אשה (יפות ככל שיהיו). יפה - לעיתים כן, מגרה ומושך - ממש לא!

ה. כנגזרת מסעיף ד' הנ"ל הוא מסיק כי כיסוי ראש לאשה נשואה הוא בבחינת 'חוק' - מצווה ללא טעם, או על כל פנים טעם כמוס ונעלה מבינת אנוש. הוא לא נאסר בגילוי בגלל יופיו!...

וכפי שאמרו חז"ל (זבחים, דף צ', עמוד א'): "אין שמחה כהתרת הספקות".