20 May
20May

יש המנסים להקשות (אני רוצה להאמין שלשם שמיים..) - מדוע לא נחזור ללְבוּש של אימותינו הקדושות?.. האם שרה אמנו חבשה פאה נכרית?!?.... הרי פעם לא היו פאות!!..

המענה המובן והפשוט להצעה (שבנוסף לכל גם אינה פרקטית בעליל, ואין כאן המקום להאריך בזה) ו/או שאלה זו מתחיל עוד לפני שהועלתה.. ואני שואל שאלת תם (אם ידוע למישהו על עוד חכם, רשע ושאינו יודע לשאול שיפנה נא אלי בפרטי לקראת ניסן)- מדוע אותם יהודים שמעוניינים לשוב אלפי שנים אחורה לא מוכרים את הטויטה וקונים חמור?.. או נפטרים מהפלאפון ומאלפים יונת דואר? או מחליפים את המזגן, מדיח הכלים ומכונת הכביסה- ברחצה, ניקוי ושטיפה בירדן ההררי?.. הרי כך נהגו אבותינו וזה חסך הרבה צרות ועבירות.. ואילו רק כשמגיעים להידור הלכתי גאוני- לפתע יהודים יקרים חפצים בכל מאודם להשתוות לשרה אמנו.. ומעניין שלא עולה הצעה כגון זו בנוגע שאר המצוות.. בעיקר במצוות של 'בין הזמנים'..

ועוד יש לציין בזה- שרה אמנו בוודאי לא כיסתה ראשה בכיסויים החלקיים הנפוצים היום לא עלינו! והראייה היחידה שהיא כיסתה ראשה במטפחת היא הציורים מספרי הילדים.. שרה אמנו לא גלשה באינטרנט, היא גם לא קנתה חולצה מקאסטרו וחצאית מרנואר, גרביים מהמשביר ונעליים מאלדו. כל סגנון הלבוש דאז היה שונה בתכלית. גם הדיבור, ההליכה, האכילה, השינה, הרחיצה וכמעט הכל. ועוד נקודה בזה- לא תמיד לומדים מהאבות, ישנם דברים שלומדים מהאבות דווקא מה לא לעשות! כמו דברי הגמרא במסכת שבת דף י' עמוד ב': "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו {שעשה לו כתונת ששקלה שני סלעים מילת יותר משאר האחים}, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים." כלומר, בגלל מעשה זה של יעקב שנבע מאהבה יתרה לבן הזקונים שנולד מרחל אהובתו- בא עלינו בעצם העונש הנורא של שעבוד מצרים, ולכן חז"ל ממליצים שלא לנהוג כמו יעקב ולא להפלות בין אחים.

כמו כן ישנן הרבה מצוות שאם היינו נוהגים בהן כיום כמו שאבותינו הקדושים נהגו היינו חוטאים- אברהם אבינו לא נימול בגיל שמונה ימים ואף נשא נשים גויות (אותן גייר לדברי חז"ל), יעקב אבינו נשא שתי אחיות והניח מקלות בתור תפילין ובפשטות גם לא הניח תפילין של רבינו תם, יצחק לא קרא מגילת אסתר, ומשה רבינו לא אמר "מודה אני" בבוקר, שלא נדבר על לבושה של חווה אמנו לפני חטא עץ הדעת .. ישנן גם מצוות והידורים שפשוט מבחינה טכנית לא היה שייך לקיים פעם ולכן הם לא קיימו אותן באופן הזה! כך שאין לבקש לחקות את אבותינו היכן שלא הצטווינו במפורש! הדבר עלול להחטיא (תרתי משמע) את המטרה!..

אבל באמת שכל הנ"ל הוא רק הקדמה ומבוא שמחווירים לאור דברי קודשו של הרב עובדיה בפירושו על שיר השירים שכתב שלמה המלך בפרק ד', פסוק א': "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵך כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד."[רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ היה מגדולי המפרשים בסוף תקופת הראשונים ותחילת תקופת האחרונים, לפני כ-500 שנה. שימש כרבה של קהילת יהודי רומא ובולוניה , ידוע בפירושיו הקצרים והבהירים המבוססים על הפשט] וזו לשונו הזהב: "מבעד לצמתך- שהיא תכשיט של שער נכרי. שערך- הטבעי, והם מנהגי אבות הם."

כל מילה מיותרת:

א. שלמה המלך בכותבו צמתך מתכוון ל'פאתך'. (היסטוריונים טוענים בלהט שפאות נכריות קיימות מהמאה ה-11 לפני ספירת הנוצרים ואף בזמנים קדומים יותר, כך שגם מבחינה מדעית- היסטורית היו פאות בתקופת שלמה ואף קודם לכן. פאה נכרית היא ממש לא פלאי הטכנולוגיה..)

ב. ה'ספורנו' מכנה את הפאה 'שיער נכרי', וכפי שהוכחנו בפוסט השני בסידרה- אין קשר לנכרית (גויה) אלא הפאה היא נכרית, השיער נכרי וזר לראש!

ג. הפאה שימשה גם אז כ- תכשיט, ועניינו של תכשיט הוא לייפות את האישה יותר מהמראה שלה בלעדיו.
ד. כששלמה המלך כותב מיד לאחר מכן 'שערך' הוא מתכוון לשער הטבעי, וה'ספורנו' מדגיש לנו במפורש מיד לאחר שהוא מפרש מה היא אותה צמה כדי שלא נחשוב שהכוונה לשיער הלא טבעי שלה כצמתה, אלא כאן מדובר על שיערה הטבעי- האמיתי.

ה. בכך שה'ספורנו' מפרש שהשיער הטבעי מרמז על מנהגי אבות, אולי אפשר למצוא לכך סמך ורמז לכך שהפאה הנכרית- תכשיט השיער הנכרי- היא היא שומרת ומכסה על מנהגי האבות הקדושים ואולי אף היא עצמה היתה מנהג אבות!..

ו. שלושה (עניין של 'חזקה') פסוקים לאחר מכן בפסוק ד' כתוב: "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים." וניתן לראות בכך רמז לדברי הפוסק הראשון בהיסטוריה שהביא בפסקיו פאה נכרית - שובר המיתוסים הנודע, הגאון האדיר הלא הוא רבי יהושע בועז ברוך, בעל מחבר הספר ה- 'שלטי גיבורים'.

ז. ידוע שהאישה שמתאר שלמה בשיר השירים היא משל אלינו- לכנסת ישראל, והאיש זה הקדוש ברוך הוא, ובמה מצא אבינו שבשמיים לשבחנו?- בכך שעיניינו היפות נראות מבעד לפאה הנכרית שלנו!⁦ ⁩ עם אחד- כיסוי ראש אחד. שבים למנהג אמותינו- מהדרים בפאה נכרית.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות