הרב דוד בן שלמה מזרחי (או משרקי, מכונה גם מהרד"ם); 1771-1696), היה פוסק תימני מהעיר צנעא, שימש גם כשוחט ובודק, מחבר הספר 'שתילי זיתים' על ה'שולחן ערוך' - ספר ההלכה המרכזי בקרב רוב היהודים בתימן.
בספרו הנ"ל, בחלק 'אורח חיים' סימן ע"ה סעיף קטן ג' הוא מסלסל כך: "ובזוהר פרשת נשא עמוד רל"ט החמיר מאד שלא יראה שום שער מאשה. וכן ראוי לנהוג (מגן אברהם)" ושם בסעיף קטן ד' מהדק את פסק הרמ"א (אותו פרשנו כמפה בפוסט ) בהיתר הפאה וכותב בשם ה'מגן אברהם' (אותו הבאנו בפוסט הקודם): "כן צריך לומר." ובסעיף קטן ה' מחזק שוב את פסק היתר הרמ"א ומציין בשם ה'עטרת זקנים': "והוא הדין אם חתכה שער של עצמה וחיברה אחר כך בראשה".
ולסיכום: א. הרב מחמם מנועים ומחמיר כדעת הזוהר הקדוש שלא לגלות שום שערה בחוץ.
ב. הרב פוסק כרמ"א ו'מגן אברהם' שפאה נכרית מותרת. וכאן המקום לציין כפי שציינו בעבר- שבזמננו רוב ככל הכיסויים אינם עומדים (חלקם הגדול אפילו לא מתיימר לכך..) בתקן הזוהר בלשון המעטה, מלבד פאה נכרית כנראה במוחש.
ג. הוא פוסק כ'עטרת זקנים' ועוד שיכולה לחבוש פאה משיער שלה עצמה.
אוהב אתכם אחיי בניי תימן. עשו טובה - קראו לאל עליון!..
יפתח לוזיה