הגאון הספרדי רבי אהרן אלפנדרי זצ"ל (ה'תס"א - ה'תקל"ד; 1701–1774 למניין בני דודינו) היה מחכמי איזמיר שבתורכיה והיה מפורסם בעיקר בספריו 'יד אהרן' ו'מרכבת המשנה'.
בספרו "יד אהרן" (נדפס בשנת ה'תקכ"ו), בחידושיו על הטור חלק 'אבן העזר', חלק א', סימן כא' אות ז', הביא את דעותיהם של המתירים פאה נכרית ומשמע שפסק כמותם וזו לשונו הטהורה: "ודוקא בשיער הדבוק בבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה לא שנא שערות דידה (-לא משנה אם השערות החתוכות הן שלה) לא שנא (-לא משנה אם הן) שערות חברתה, כל עוד דעבידי (הן עשויות) לכיסוי שערה והן תלושות, אף על גב דקישוט הוא לה (-שזה מקשט ומייפה אותה)".
כלומר: כל האיסור של 'שיער באישה ערווה' הוא רק בשערה האמיתי היוצא מהקרקפת (מה שקורה רבות לדאבוננו בראשי נשות ישראל שטרם מהדרות לכסות ראשן בפאה נכרית ומסתפקות בכובע/מטפחת..), אך שיער יפה ומקשט אינו ערווה ובלבד שהוא תלוש ונעשה לכיסוי השיער האמיתי..
מברככם בברכת כוהנים מעומק ליבי ורגליי היחפות,
יפתח יעקב הכהן לוזיה